במדור המאמרים נכללו הפעם שישה מאמרים מתחומים מגוונים, פרי מחקר חדש ומקורי, המסודרים בסדר כרונולוגי: מיכאל נזרי בוחן במאמרו את תפקיד הכֶּתְחֻ'דָא העות'מאני, אדון הבית או המשפחה, בין המאות השבע־עשרה לאמצע התשע־עשרה. הכתח'דא דאג והיה אחראי לעניינים של מושלי המחוזות והפרובינציות אשר נדרשו לפונקציונר אמין ומוכשר שיסייע להם לעמוד במשימות המורכבות שהיו כרוכות בתפקידם. נזרי כותב כי "המושל העמיד את הכתח'דא בראש הפמליה שלו והאציל לו סמכויות רבות בתחומים שונים הנוגעים לאחריותו: מנְהל, משפט, כלכלה וצבא. סמכויות אלה אפשרו לכתח'דא לצבור כוח פוליטי והשפעה, להכיר היטב את המציאות המקומית ולהפוך לדמות מוכרת אצל השלטון המרכזי. כך הוא הפך למחליף בפוטנציה של המושל, כפי שאירע במקרים רבים."
דותן הלוי, במאמרו על ייצוא שעורה מעזה לבריטניה במאה התשע־עשרה לתעשיית הבירה המקומית, מראה כיצד שינויים בשוק הבירה בבריטניה השפיעו על איזור צפון הנגב, בו בדואים מקומיים גידלו שעורה לצרכי ייצוא דרך נמל עזה לבריטניה, בעידן שבו כל איזור הלבנט נקשר יותר ויותר לכלכלה האירופית כספק של חומרי גלם. מבחינת העיר עזה, טוען הלוי, היה סחר זה בעייתי מאוד ולא אִפשר את שגשוגה הכלכלי של העיר כפי שניתן היה אולי לצפות.
הגר סלמון והרווי גולדברג, במאמרם האתנוגרפי על בתי כנסת במזרח המע'רב, דנים בתופעה ייחודית של השתתפות מוסלמים בקריאת עשרת הדיברות בטקסי חג השבועות בבתי הכנסת ונותנים לה פרשנות היסטורית־תרבותית. לדבריהם "בעוד ששיתוף טקסי בין שתי הדתות במרחב התרבותי הנדון תועד בהרחבה בהקשרים שנוטים לראותם כמצויים בשולי האמונה הדתית, כמו ריפוי עממי, פרקטיקות של הגנה מפני כוחות מזיקים, פניות משותפות לכוחות על טבעיים, ואף עליות לרגל לצדיקים משותפים, הרי שכאן, (מדובר ב)לב לִבּה של האמונה הדתית ויסודותיה."
עבד אלרחמן מרעי בוחן במאמרו את המדיניות הלשונית הנהוגה בישראל כלפי השפה הערבית מאז קום המדינה ועד ימינו, והיחס אל השפה הערבית במשרדי הממשלה, בכנסת ובמרחב הציבורי. המאמר בוחן האם המדיניות הלשונית כלפי הערבית היא קבועה או שמא משתנה לאורך השנים ובאיזו מידה היא מושפעת מהמצב הפוליטי במדינה ומיחסי ישראל עם שכנותיה.
ליאורה הנלדמן־בעבור מתמקדת במאמרה בזמרת־שחקנית האיראנית גוּגוּשׁ ששיא פועלה היה בתקופה הפהלוית בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, "כמתווה ביוגראפי לדיון בעולם הבידור שהתפתח בעידן הפַּהְלַוִי המאוחר ובתמורות שחלו במעמדן של אמניות ויוצרות." לדבריה, "למן הרגע שבו זכתה גוגוש בתחרות בינלאומית הפכה אותה העיתונות האיראנית לדמות מייצגת במאבק לחירות ועצמאות. תדמיתה הציבורית נבנתה במידה רבה על מרכיבים ביוגראפיים שבגינם הוקיעו בעבר נשים אמניות והדירו אותן לשוליים של גבולות הקונסנזוס החברתי."
לימור לביא במאמרה על הדיון על מושג 'המדינה האזרחית' (דַוְלָה מָדָנִיָּה) במצרים, מבררת את חשיבותו של מושג זה, תהליך התגבשותו והשפעתו הפוליטית. המאמר "ממפה את הפרשנויות העיקריות של המושג מדינה אזרחית בשיח הרעיוני במצרים, מצביע על ציוני דרך מרכזיים באבולוציה של המושג ועוקב אחר הטרנספורמציות שעבר, הפנמתו בקרב מעצבי דעת קהל והשפעתו על ההתנהגות הפוליטית משלהי שנות השבעים של המאה העשרים ועד לדיונים על אפשרות הגדרתה של מצרים בסעיף הראשון בחוקת 2014 כמדינה אזרחית."
מדור חדש הנכלל בגיליון נקרא הרהורים על מצב התחום. במדור נכללו הפעם שלושה מאמרים. הראשון פרי עטו של נמרוד לוז הדן בשאלת ייחודיות העיר האסלאמית המעסיקה חוקרים מזה שנים רבות. לוז מציע מודל חדש לבחינת קורות העיר המזרח תיכונית ההיסטורית תוך "ניסיון להגיע להכללות ולתיאורטיזציה של העיר ההיסטורית במזרח התיכון ללא חזרה לתפיסות המהותניות של האסלאם והעיר." במאמר השני, פרי עטם של מאיר חטינה ומחמד אל־עטאונה, מציעים המחברים עיון ביקורתי בנושא חקר האסלאם בישראל, מאתרים חסרים קיימים במחקר, ומתווים כיווני מחקר חדשים לעתיד. השניים קוראים ל"שימוש בכלי מחקר מגוונים שמציעים מדעי החברה ודיסציפלינות, כגון חקר הדתות וחקר התרבות, שילוב מפרה בין ניתוח טקסטים לעבודות שדה ולראיונות עומק, והכנסת ממד השוואתי עם קהילות מיעוט מוסלמיות באזורים אחרים כדי להציב סדר יום מחקרי מאתגר יותר להבנת התופעה המורכבת של אסלאם בישראל." המאמר השלישי בחלק זה, פרי עטו של גדעון ביגר, דן בשאלת השפעת הסכם סייקס־פיקו הבריטי־צרפתי, במלאות לו מאה שנה, על גבולות המזרח־התיכון כיום. לאחרונה יצא תרגום לעברית של ספר חדש מאת ג'ימס באר העוסק בגבולות סייקס־פיקו, וביגר מנצל הזדמנות זו לקרוא תיגר על כמה מההנחות הרווחות בתחום לגבי השפעת ההסכם על גבולות המזרח־התיכון.